קסם מילניום בע"מ נ' גולדמן

פסק דין

1.לפנינו בקשה לדחיה על הסף מחמת מעשה בית דין ו/או השתק עילה ו/או השתק פלוגתא.

הרקע לבקשה

2.ביום 21.5.09 הגישה המשיבה תביעה לבית משפט השלום בת"א (תא 168342/09) לתשלום סך של 111,720 ש"ח בעילה של השבה ו/או גזל ו/או הפרת חובות המבקש כלפיה כעובד שלה ו/או בגין נזקים שהסב לה בהתנהגותו ו/או בגין הפרת אמונים כלפיה, וזאת על בסיס טענה של גניבת כספים על ידי המבקש.

בהחלטתו מיום 20.9.10 (כב' השופטת פינצ'וק אלט) קיבל בית המשפט את בקשת המבקש להעברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בשל חוסר סמכות עניינית והורה על העברת התובענה לבית דין זה.

3.התביעה הוגשה לבית דין זה תחת תיק שמספרו סע 7627-10-10.

ביום 6.4.11, בהחלטת כב' הרשמת ריכטמן, נמחקה התביעה מחוסר מעש בשל אי התייצבות המשיבה לדיון.

4.בחודש אוגוסט 2009 הגיש המבקש תביעה (תיק דמ 5808/09, 5909/09) כנגד המשיבה לתשלום זכויות שונות, ובין היתר לתשלום פיצויי פיטורים שנשללו ממנו בשל טענת המשיבה כי המבקש גנב ממנה כספים.

ביום 26.7.11 ניתן פסק דין (כב' השופט לובוצקי) בתביעת המבקש בו נפסק, לעניין שלילת פיצויי הפיטורים, כי "לא עלה בידי המעביד להוכיח שמתקיימת עילה לשלילת פיצויי הפיטורים של התובע או להפחתתם" וכי "לא עלה בידי המעביד לבסס ברמת ההוכחה הנדרשת את טענתו בדבר גניבה".

5.ביום 30.5.12 הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקש לתשלום סך של 111,720 ש"ח (סע 56602-05-12).

בפרק העובדות נטען כי "עניינה של תביעה זו היא גניבת כספים אשר ביצע הנתבע מהתובעת במהלך תקופת עבודתו כמפקח..." (סעיף 3 לכתב התביעה).

במסגרת הטיעון המשפטי (סעיף 17 לכתב התביעה) נטען כי "במעשיו המתוארים לעיל עוול הנתבע כלפי התובעת בעוולת הגזל בכך שהעביר שלא כדין לשמוש עצמו כספים שזכות הבעלות בהם והזכות להחזיקם היו של התובעת, זאת בכך שגנב את הכספים כמתואר לעיל. זו עילת התביעה."

6.ביום 9.7.13 הוגשה הבקשה שלפנינו לדחיית התביעה על הסף. ביום 31.10.13 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה וביום 26.11.13 התקיים לפני ראש המותב דיון מקדמי במסגרתו נשמעו טענות הצדדים לעניין הבקשה.

7.הטענות הובאו בפני המותב המלא להכרעה, משלא נשמעו ראיות בהליך.

טענות הצדדים

8.לטענת המבקש, על אף שטענת המשיבה בדבר גניבת כספים, שנדונה בהרחבה בתביעתו בתיקים דמ 5808/09, 5809/09 – נדחתה על ידי בית הדין, המשיבה הגישה בשלישית, תביעה כמעט זהה לקודמותיה, בגין אותה עילה של גניבת כספים.

על פי הנטען, המשיבה היתה מנועה מלהגיש את התביעה בתיק דנן מחמת מעשה בית דין ו/או השתק עילה ו/או השתק פלוגתא ודינה של התביעה להידחות על הסף.

9.המשיבה טענה כי במסגרת תביעות המבקש בתיקים דמ 5808/09, 5809/09 בית הדין לא אפשר לה לזמן עדים שביקשה ולמעשה, לא היה יומה בבית הדין, כך שמן הדין שהאינטרס הציבורי של "סופיות הדיון" יידחה במקרה זה מפאת שיקולים של צדק.

עוד טענה המשיבה כי בפסק דינו של בית הדין בתיקים דמ 5808/09, 5809/09 לא נקבע ממצא עובדתי חיובי כלשהו, כשעל פי ההלכה ודברי המלומדים, לא ניתן לבסס טענה של מעשה בית דין באשר להשתק פלוגתא על ממצא שלילי כי אם רק על ממצא חיובי.

לעניין הטענה בדבר השתק עילה - טענה המשיבה כי בהליך שהתקיים בתיק דמ5808/09, 5809/09 היה המבקש התובע ובהליך זה המבקש הינו הנתבע. כמו כן, בהליך הקודם תבע המבקש בעילה שמקורה בדיני העבודה ובהליך זה תובעת המשיבה בעילה שמקורה בפקודת הנזיקין.